זהו סיפור לא מוכר – על רגע גורלי בתולדות עמנו, כשכל חכמי ישראל התכנסו בעיר קטנה בגליל בשם אושא.

שנים ארוכות עברו על יהודי הארץ, שנים של חורבן ומרד, של דם יהודים נשפך כמים, רצח עשרת הרוגי מלכות, גלות וגזירות קשות של אדריאנוס קיסר, שבראשן האיסור ללמוד תורה. והנה, לאחר שנים, חלפה הסכנה ונפתח הפתח לשוב וללמוד תורה.

התורה כמעט נשכחה. העם עסק בניסיון לשרוד את הרעב ואת הגזירות האיומות. לימוד התורה נותר בידי בודדים בלבד – חכמים.

כעת מתכנסים החכמים באושא כדי לרקום מחדש את הקשר של העם אל התורה, ולהמשיך את העברת המסורת מדור לדור.

במפגש הזה של חכמים באושא התקבלו הרבה החלטות, אך בלב הדיון עמדה שאלה אחת שהטרידה את כולם: איך מרפאים את השבר של העם? מהי התרופה שתחזיר את התורה אל העם?

"לְשֶׁעָבַר הָיְתָה הַתּוֹרָה נְפוֹצָה בַּצִּבּוּר – וְהָיוּ מְבַקְּשִׁין לִשְׁמֹעַ דְּבַר מִשְׁנָה וּדְבַר תַּלְמוּד.

וְעַכְשָׁיו שֶׁאֵין הַתּוֹרָה נְפוֹצָה בַּצִּבּוּר – הָיוּ מְבַקְּשִׁין לִשְׁמֹעַ דְּבַר מִקְרָא וּדְבַר אַגָּדָה" [שיר השירים רבה].

על מנת להחזיר את התורה אל העם, חכמים בוחרים בדרך של אגדה. בשעת משבר כה קשה, מתגלה שההלכה לבדה אינה יכולה לגשר על הפערים, הריחוק והכאב – או אז מתברר כוחה האמיתי של האגדה.

כמו רופא מומחה הנקרא דווקא ברגעי המשבר הקשים, כך האגדה מגלה את כוחה המרפא דווקא בשעה שהנפש זקוקה לה ביותר. היא אינה רק מספרת סיפורים – היא מחייה נפשות, מרפאה שברים, ומאירה את הדרך בחשיכה.

ואכן, ההיסטוריה הוכיחה, שספרות האגדה פרחה בהרי הגליל בשנים שלאחר מכן והצליחה בתפקיד שחכמים ייעדו לה: להחזיר את התורה והמסורת אל העם.

גם בדור שלנו, אחרי הגלות הארוכה, אנחנו זקוקים ליותר, הלב רוצה יותר, מחפש ומשתוקק לקירבה, לעומק ולחיבור אמיתי – ובמיוחד מול אתגרי העולם המודרני.

חזרנו לארץ, וגם אנחנו רוצים לחזור כמו חכמים אל האגדה שנשכחה ואל כוחה המרפא, לגלות את העומק שחכמים שתלו מאחורי הסיפורים והשאירו לנו לדורות.

זו הסיבה שיצרנו את "אגדת השבוע" – קריאה שבועית קצרה ומרפאת, שמצליחה בכל פעם לגעת במקום אחר בלב.
אם הלב שלך גם מחפש את אותה נקודת אור, כדאי גם לך להצטרף לקהילת אגדת השבוע ולכוחה המרפא של האגדה.