בלעם, הנביא הגדול ביותר שיצא מעמי העולם, זכה לרוח הקודש, דיבר עם אלוקים, וכל דבריו התקיימו במדויק. אבל למרות הכוח הרוחני האדיר שלו הוא נענש קשות וחז"ל מונים אותו בין הרשעים הגדולים של התנ"ך. דרך השאלה הפשוטה – "מי האנשים האלה עמך?" אלוקים גורם לו לחשוף את הצד האפל שניסה להסתיר. חכמים מוליכים אותנו בעקבותיהם של קין ושל חזקיהו המלך, שנבחנו גם הם בשאלות דומות, ומראים לנו איך מילים פשוטות יכולות לשקף לנו את מה שמתחולל בנפש ובכך מגלים לנו מה אנחנו יכולים ללמוד מטעותו של בלעם.

שלמה המלך היה החכם מכל אדם. הוא ניצח את חכמי מצרים, חזה במזימות, ידע את כל סוגי החכמה והבין את כל הברואים. אבל מול מצווה אחת – אפילו הוא נעצר. באגדת השבוע לפרשת חקת, אנחנו פוגשים את רגע המשבר של שלמה אל מול מצוות פרה אדומה, הקשה והבלתי מובנת מכל מצוות התורה. ננסה להבין מה חכמים מלמדים אותנו כאן על המקום של ההגיון ושל החכמה האנושית בחיים שלנו. האם הם מעודדים את החכמה למרות הסכנה שמתרחשת כשמגיעים לקצה גבול ההבנה האנושית? אולי לאדם טיפש הפער יכאב פחות? והאם יש לנו מה ללמוד מהדיון הזה גם לימינו כשנדמה שהחכמה האנושית כבר פיצחה את הכל?

בימים גדולים של אחדות לאומית מול האיום האיראני מתעוררת השאלה: מדוע לא היה ניסיון להגיע לאחדות או פשרה עם קרח ועדתו‍? האם כל מחלוקת היא דבר רע? כדי לברר את המשמעות של מחלוקת בתוך העם היהודי אנחנו צוללים באגדת השבוע אל לקט מקורות תנאיים ויוצאים למסע אל תוך המחלוקות שקרעו את עם ישראל: מחלוקת הלל ושמאי, כותים, צדוקים, יהודים־נוצרים. דרך הסיפורים האלה, נברר מה חכמים מלמדים אותנו על הגבולות של מחלוקת, ועל התקווה שטמונה דווקא במחלוקת שלא הוכרעה.